המהפכה בפסיקת מזונות בע"מ 919/15
פס"ד בע"מ 919/15 הגיע לעולם לאחר שיותר ויותר הורים פרודים\גרושים חיים תחת משטר של "משמורת פיזית" משותפת, חלוקת זמני שהות שווה והעת בשלה לעיין מחדש בנושא פסיקת המזונות.
זה לא סוד שמאז שפורסם פסה"ד מפי ביהמ"ש העליון בתיק בע"מ 919/15, הוא הפך פופולארי במיוחד ומשך אליו הרבה מתעניינים.
בבע"מ 919/15 נורתה יריית הפתיחה של המהפכה בפסיקת מזונות הקטינים, על אף שקיימים אלו הטוענים שאין מדובר ב"מהפכה" של ממש, אלא בהתאמת הפסיקה האזרחית להלכה ע"פ ההלכה היהודית, אשר לפיה מגיל 6 חבים שני ההורים במזונות ילדיהם ע"פ "דין צדקה".
אז בואו נעשה סדר מה אומרת הלכה זו?
מדובר בפס"ד יוצא דופן אשר ניתן בהרכב של שבעה שופטים, וברוב קולות התקבלה עמדתה של כב' הש' דפנה ברק ארז.
המסר העיקרי אשר מעביר ביהמ"ש העליון בפסה"ד הוא שלא עוד חיוב מזונות מגדרי אשר נופל על כתפו של האב בלבד, אלא חיוב המזונות אינו תלוי במגדר או במין, אלא ע"פ העקרונות הבאים:
יחס חלוקת זמני השהות
יחס הכנסות בני הזוג (בניכוי תשלום מדור)
צרכי הילדים
פס"ד זה, הינו נדבך נוסף לפסיקה ברוח השוויון בין המינים, כאשר עד לפס"ד זה, נהוג היה לחייב את האב במזונות ילדיו הקטינים עד גיל 18, ומגיל 18 ועד לסיום הלימודים התיכוניים גובה המזונות מופחתים לכדי שליש מסכום המזונות אשר היו משולמים באותו מועד (כולל ריביות והצמדה).
חשוב לזכור שהלכה זו תקפה לגבי ילדים מגיל 6 ומעלה שכן עד גיל 6 חיוב המזונות הינו ע"פ הדין האישי, כלומר עד גיל 6 חובת המזונות היא על האב באופן אבסולוטי.
הבשורה הגדולה שהביאה איתה ההלכה החדשה קובעת כי מקום בו יחס זמני השהות שווה והשכר דומה, כל הורה יישא במזונות ילדו כאשר הוא שוהה אצלו, ולא יהיה חיוב מזונות מהורה אחד כלפי משנהו. ההצדקה לכך היא מן הטעם שכל אחד מההורים החולקים את זמני השהות, נושא בהוצאות ילדיו במהלך חצי החודש באופן ישיר בעת ששוהה אצלו.
מתוך בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, מיום 19.7.2017 פסקה 93:
"93. סיכום הנקודה: עיקרון טובת הילד תומך באימוץ פרשנות המבטיחה הקצאה מיטבית של סך המשאבים ההוריים עבור צרכי הילד. הפרשנות הנוהגת של הדין העברי הקובעת באופן קטגורי כי בכל מקרה חב האב בתשלום מזונות לידי האם, עלולה לפגוע בטובת הילד במקרים של משמורת פיזית משותפת, שכן היא עלולה לדלדל את משאבי האב עבור צרכי הילד יתר על המידה, עד כדי שלא יעלה בידיו להבטיח את רווחת הילד עת הוא שוהה עמו. על כן, יש להעדיף פרשנות המאפשרת בחינה פרטנית ולא קטגורית בנסיבותיו של כל מקרה, המביאה בחשבון את מכלול הנתונים הצריכים לעניין. אלה כוללים את יכולתו הכלכלית של כל הורה בהתאם לכלל מקורות ההכנסה העומדים לרשותו, לרבות שכר עבודה, כמו גם את היחס בין יכולות ההורים, ואת חלוקת המשמורת הפיזית המשותפת".
"102. טענה מרכזית הנשמעת בהקשרנו היא כי הדין הקיים המחייב את האב לבדו בתשלום המזונות ההכרחיים של ילדיו בגילאי 15-6 הוא דין מפלה המבחין בין האיש לבין האישה מחמת מינם – לרעת הגבר".
אופן חישוב המזונות באחריות הורית משותפת וחלוקת זמנים שווה
חישוב מזונות הקטינים נעשה ע"פ מספר פרמטרים שנקבעו ע"י ביהמ"ש העליון בבע"מ 919/15:
"12. בעמ"ש 14612-10-16 פ.ב נ' א.ב. שלעיל נקבע כי בבואו של ביהמ"ש לפסוק את מזונותיו של קטין בגילאי 6-15 שנים, אזי בהתאם לכללים שנקבעו בבע"מ 919/15 יש לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לפרמטרים הבאים:
א. צרכי הקטינים – גובה הצרכים תלויי השהות ובכללם מדור והוצאות מדור; צרכים שאינם תלויי שהות; צרכים והוצאות חריגות, ללא הבחנה בין צרכים הכרחיים ללא הכרחיים.
ב. יכולותיהם הכלכליות של ההורים – מכלל המקורות שעומדים לרשותם, כולל שכר עבודה.
ג. קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול רעהו – נתון זה רלבנטי ביחס לצרכים שאינם תלויי שהות ולצרכים החריגים.
ד. חלוקת המשמורת בפועל – נתון המכוון לחלוקת זמני השהות, יילקח בחשבון בעת קביעת חלוקת הנטל בין שני ההורים ביחס לצרכים תלויי השהות, יחד עם הנתון של היכולות הכלכליות של ההורים.
כן נקבע כי על בית המשפט לבחון את התא המשפחתי הספציפי הניצב בפניו, על מנת להבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר, אגב התחשבות בהכנסות ההורים ובזמני השהות, וכאשר בית המשפט משווה אל מול עיניו את עיקרון העל של טובת הילד".
פס"ד בע"מ 919/15 יצר שינוי מושגי, כעת ישנן "הוצאות תלויות שהות" הקשורות לקיום היום יומי, כדוגמת מזון והוצאות אחזקת הבית לבין הוצאות "שאינן תלויות שהות"- כדוגמת ביגוד, הנעלה, ספרי לימוד, ועוד...
ע"פ ההלכה, כאשר זמני השהות אותם חולקים ההורים הוא שווה וההכנסות דומות, אזי ההוצאות תלויות השהות מתקזזות אלו באלו, כלומר כל הורה נושא בהוצאות תלויות השהות, הוצאות אחזקת המדור והכלכלה בביתו.
על מנת שההוצאות שאינן תלויות שהות לא יפלו בין הכיסאות, הוצע בבע"מ 919/15 מנגנון של "הורה מרכז", אשר ירכז את נושא התשלומים ביחס להוצאות שאינן תלויות שהות כדוגמת הוצאות חינוך, ביגוד, הנעלה ועוד... כאשר יחס הנשיאה בהוצאות אלו יהיה ע"פ יחס הכנסותיהם.
יחד עם זאת חשוב לדעת שישנם שופטים אשר מסתייגים מחישובים אריתמטיים, ופוסקים את סכום המזונות ע"פ הנסיבות.
תלהמ (חי') 18590-11-17 ד' ג' נ' א' ג', מיום 29.10.2018:
"לא מצאתי בנסיבות תיק זה להפעיל באופן אוטומטי את הנוסחה האריתמטית שנקבעה בבע"מ 919/15 [פורסם בנבו]. הנוסחה אינה מתאימה לכל תיק ותיק ועשויה ליצור תוצאות בלתי מתקבלות על הדעת. אף בית המשפט העליון הנכבד התייחס לכך, ראו סעיף 126 לפסק דינו של כב' השופט פוגלמן:
"פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך על המספרים היבשים...הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבית שני ההורים".
תשלום מדור באחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שווה
הוצאות מדור ומדור אלו "הוצאות תלויי שהות", ומטבע הדברים הרי שכאשר מדובר בחלוקת זמנים שווה, והכנסותיהם הפנויות של ההורים דומה, אזי כל הורה יישא במדורו.
תלהמ (חי') 18590-11-17 ד' ג' נ' א' ג', מיום 29.10.2018:
"נוכח זמני השהות השוויוניים אין מקום להביא בחשבון במסגרת צורכי הקטינות את הוצאות המדור ואחזקתו. ברי כי לשני ההורים הוצאות מדור, כעת הם נושאים בחלקים שווים בתשלומי המשכנתא, כאשר האב שוכר דירה למגוריו ועם פירוק השיתוף בדירה לכל צד צפויה הוצאת מדור בהיקף דומה על מנת לאפשר לשתי הקטינות מדור בביתו".
חיוב אם במזונות ילדיה באחריות הורית משותפת וחלוקת זמנים שווה
הואיל ופסיקת המזונות איננה מגדרית אלא ע"פ קריטריונים ובינהם יחס הכנסות הצדדים, אזי בהחלט יכול לקרות מצב לפיו האם היא זו אשר תעביר תשלום עבור השתתפותה במזונות ילדיה אשר שוהים עם האב.
שינוי המזונות בעת שינוי נסיבות
האם ניתן להכיל את פסה"ד בבע"מ 919/15 על פסקי דין שניתנו לפני כן?
נקבע בפסיקה שאין תכולה רטרוספקטיבית של פסה"ד בע"מ 919/15 על פסקי דין שניתנו קודם לכן. פסק דין שבו נקבעו מזונות והוא פס"ד חלוט, כלומר פס"ד שלא ניתן עוד לערער עליו הוא סופי ולא ניתן לשנותו אלא בהתקיים שינוי נסיבות מהותי.
דעה אחרת נשמעה ע"י כב' השופט עובד אליאס מבית המשפט לענייני משפחה בפ"ת בתמ"ש (פ"ת) 4542-03-16 א. נ' ב. (2018), אשר סבר כי הלכת 919/15 כן מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק כשלעצמו את בחינת שיעור המזונות מחדש.
האם פסה"ד בע"מ 919/15 נחשב "שינוי נסיבות" שמצדיק הפחתת מזונות?
פסה"ד כשלעצמו אינו מהווה "שינוי נסיבות" אשר מצדיק את פתיחתם של פסקי הדין הנוגעים למזונות קטינים מחדש. יחד עם זאת, בהתקיים שינוי נסיבות, ניתן יהיה להגיש תביעה לשינוי המזונות וביהמ"ש למשפחה יידרש לחישוב מזונות הקטינים ברוח בע"מ 919/15.
בפסיקה ניתן לראות הפרדה בין פס"ד למזונות שניתן ע"י ביהמ"ש לבין מזונות שנקבעו בהסכם או בהסכם גירושין כולל.
כאשר מבקשים לשנות מזונות אשר נקבעו בהסכם גירושין כולל, התפתחה בפסיקה דרך "ביניים" אשר מחד גיסא מותירה את הדרישה המקדמית להוכחת שינוי נסיבות מהותי ע"מ לשנות את סכום המזונות המוסכם, ומאידך גיסא מפחיתה את הרף הראייתי שבעל הדין נדרש לעמוד בו ונטל ההוכחה יהיה קפדני פחות ומופחת אשר יסלול את הדרך לבחינת המזונות ע"פ עקרונות בע"מ 919/15.
עמ"ש 62263-10-17 ע.ל נ' ס.ק, ניתן ביום 17.9.2018 פסקה 26:
"מתוך שלל הדעות שהובעו בערכאות הדיוניות בסוגיה הנ"ל, אנו סבורים כי בכל הקשור לשינוי שיעור מזונות שהוסכם בהסכם גירושין כולל, יש לילך בדרך הביניים אשר עיקרה הוא כי אך ורק אם יוכח שינוי נסיבות עובדתי יידרש בית המשפט לבחינת שיעור המזונות ובכלל זה יבחן את השלכותיה של הלכת 919/15 על שיעורם.
זאת ועוד, אנו סבורים, כעמדת כב' השופטים סילמן וזגורי, כי בנסיבות אלו יהא זה ראוי לבחון את שאלת שינוי הנסיבות בעין פחות ביקורתית, המאפשרת התערבות בשיעור המזונות גם בשינויים עובדתיים המהותיים פחות מאלו שנדרשו עד כה לצורך הוכחת שינוי נסיבות המצדיק התערבות בסכום מזונות מוסכם".
כמו כן, כאשר מדובר במזונות שנפסקו בהסכם גירושין כולל, יש לחון האם נעשה ויתור רכושי כל שהוא לטובת האם באופן שהשליך על המזונות.
תמ"ש (ראשל"צ) 68210-01-18 פלוני נ' אלמונית, מיום 211.2019:
"יוצא אפוא כי יש לבחון ראשית האם היה ויתור רכושי כלשהו של האם, ובאופן המשליך על שינוי מזונות עתידי. היה והתשובה לכך תהא חיובית, יכול ודין התביעה להידחות כבר בשלב זה. ככל שהתשובה לכך תהא שלילית, יש להמשיך ולבחון האם ארע במקרה דנן שינוי נסיבות, ולו קל. ככל שלא ארע שינוי כאמור – דין התובענה להידחות. היה וארע שינוי כאמור – יש להחיל את נוסחת בע"מ 919/15".
מה דין מזונות ילדים מתחת לגיל 6 כאשר ההורים חולקים זמני שהות שווים?
הדין באשר לילדים מתחת לגיל 6 נותר כפי שהיה טרם הלכת בע"מ 919/15, כלומר החיוב במזונות הינו ע"פ הדין הדתי האישי. ובמדינת ישראל ע"פ הדין הדתי, מזונות ילדים עד גיל 6 הינם על האב באופן אבסולוטי.
במקרים בהם ההורים חולקים זמני שהות שווים, רצוי לטעון להפחתה של 25% מתשלום המזונות ע"פ ההלכה הידועה "הלכת חיפה" (ע"מ (חיפה) 318/05 פלוני נ' פלונית [נבו, 30/1/06 – פסקה 15 לפסק הדין).
תלה"מ (ירושלים) 13751-02-17 ל.כ נ' מ.ב.ה מיום 12.2.18, פסקה 31:
"31. סבור אני כי במקרים של משמורת משותפת, כאשר לא ניתן להחיל את בע"מ 919, בין משום שאין עסקינן בתביעת מזונות חדשה ובין מטעמי גיל (מתחת לגיל 6) הפתרון הראוי הינו פניה לבע"מ 318/05 מיום 30.01.06 (נבו) בו נקבע כי בעת קביעת משמורת משותפת יש מקום להפחית את שיעור דמי המזונות בהם יחויב האב, נוכח העובדה כי נושא באופן ישיר בהוצאות הקטינות, בשיעור של כ-25% מדמי המזונות שהיו נפסקים אילו המשמורת היתה נתונה באופן בלעדי בידי האם, וגם זה תלוי בנסיבות המקרה התלוי ועומד לדיון".
