חלוקת רכוש בגירושין - שאלות נפוצות!

המאמר יעסוק בנושאים:

§ חלוקת רכוש ללא הסכם ממון

§ חלוקת רכוש שהתקבל בירושה

§ כיצד בפועל מחלקים את הרכוש

§ שווי עסק \ חברה

§ חלוקה לא שוויונית של נכסים

§ האם בגידה משפיעה על חלוקת רכוש

הגעתם מסקנה שעדיף לכם להיפרד ולחיות כל אחד את חייו לחוד. סימני השאלה הם רבים, איך ממשיכים מכאן? איך מפרקים? מה עושים עם הרכוש שצברתם במהלך חיים שלמים? חשבונות הבנק? הפנסיות? העסק המשפחתי? במאמר זה אנסה להשיב על שאלות נפוצות שנשאלות פעמים רבות בפגישות ייעוץ.

חלוקת רכוש ללא הסכם ממון

על בני זוג שנישאו לאחר שנת 1974 חל חוק הנקרא : "חוק יחסי ממון, התשל"ג – 1973" ובו סעיפים המסדירים בין היתר את אופן חלוקת הרכוש. הסדר חלוקת הרכוש ע"פ החוק נקרא "איזון משאבים".

ע"פ החוק, במידה ובני הזוג לא חתמו על הסכם ממון, יחול ההסדר בחוק יחסי ממון, כברירת המחדל.

נורית ושמוליק (כל השמות המופיעים במאמר בדויים) נשואים 30 שנה ולהם 3 ילדים. שמוליק ונורית מנהלים חשבונות נפרדים, להם דירת מגורים ועוד דירה בבעלותם המושכרת לדיירים. כמו כן, מחשבון הבנק של שמוליק מנהלים הצדדים תיק השקעות וכל אחד מהם צבר זכויות פנסיוניות במסגרת מקום עבודתם.

נורית פנתה אליי ושאלה הכיצד יפרקו את הרכוש והאם תוכל לקבל מחצית מהסכומים בתיק ההשקעות המתנהל בחשבון הבנק ע"ש בעלה שמוליק ?

ע"פ החוק, כלל הרכוש אשר צברו בני הזוג במהלך החיים המשותפים יאוזנו במועד הפירוד, על אף הרישום.

ע"פ סעיף 5 לחוק, עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל הנכסים בניכוי החובות המשותפים, אך למעט חריגים:

1. נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

2. גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;

3. נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

ומה הדין ביחס לנכסים\כספים הרשומים ע"ש אחד מבני הזוג? כדוגמת חשבון בנק? ע"פ החוק, אם נכס נרכש במהלך החיים המשותפים ונרשם ע"ש אחד מבני הזוג, או מצוי בחזקתו, הוא לא ייגרע ויופרד באופן אוטומטי מחלוקת הרכוש.

לכן לשאלתה של נורית ביחס לזכאותה לקבל מחצית משווי תיק ההשקעות המנוהל בחשבון ע"ש בעלה שמוליק, התשובה היא שגם הכספים בחשבונות הבנק המנוהלים ע"ש כל אחד מבני הזוג בנפרד יחולקו, לרבות תיק השקעות.

חלוקת רכוש שהתקבל בירושה

רונית, בת 65 הגיעה למשרדי כאשר גלתה שבעלה בוגד בה עם נשים אחרות. רונית סיפרה לי כי ירשה כספים מאמה המנוחה, שאותם הכניסה לפק"מ בחשבון הבנק המשותף. כעת היא דואגת שכספי הירושה של אמה לא יחולקו בינה לבין בעלה.

ע"פ חוק יחסי ממון, נכסים שנתקבלו בירושה אינם נחשבים "נכסים משותפים". שימו לב שאמנם ע"פ החוק היבש, ירושה היא רכוש נפרד אך ברגע שבו בן\בת הזוג מתנהג באופן שבו הוא משתף את בן\בת זוגו\תו האחר\ת בירושה, היא הופכת להיות משותפת ולכן כאשר רונית בחרה להכניס את כספי הירושה לחשבון המשותף, רואים אותה כמי ששיתפה את בעלה בכספים שירשה ולכן הם הפכו להיות משותפים.

כיצד בפועל מחלקים את הרכוש?

אז איך בפועל זה קורה? איך מחלקים את הרכוש? האפשרויות הטובה היא חלוקת רכוש בהסכמה במסגרת הסכם גירושין שיאושר בביהמ"ש\ביה"ד. האפשרות האחרת היא הגשת תביעה רכושית לביהמ"ש לענייני משפחה (או בית הדין הרבני במסגרת תביעת גירושין כרוכה).

ביחס לכספים נזילים בחשבונות הבנק, אין כל מניעה לחלקם בכל עת, מחצה על מחצה, או ביחס אחר שהסכימו עליו בני הזוג.

באשר לנכס נדל"ן – פירוק השיתוף בדירה או נכס נדל"ן אחר ייעשה בד"כ באמצעות מתן זכות ראשונים לבן הזוג לרכוש את זכויות רעהו בנכס, ובמידה ואף אחד מבני הזוג אינו מעוניין לרכוש את זכויות משנהו, הנכס יוצא למכירה בשוק החופשי למרבה במחיר.

משרדנו מעניק מעטפת מלאה בעת מכירת נכס נדל"ן כאשר בני הזוג אינם מצליחים למכור את הנכס בכוחות עצמם, לרבות שיתופי פעולה עם מתווכים ובמידת הצורך ע"י מינוי עורכי הדין ככונסי נכסים לשם מכירת הנכס ב"מכירה פומבית" (התמחרות).

זכויות סוציאליות במקום העבודה, ביטוחיות ופנסיוניות – לשם עריכת איזון זכויות יש צורך בקבלת חוות דעת ע"י אקטואר\רו"ח. משרדינו עובד בשיתוף פעולה עם אקטוארים ורואי חשבון מקצועיים אשר יעיקו את השירות המקצועי.

שווי עסק \ חברה

חלוקת הרכוש הופכת למורכבת ומאתגרת יותר כאשר במסגרת הנכסים אותם יש לפרק קיימים עסק או חברה. אז איך מחלקים רכוש כאשר לבני הזוג עסק משפחתי? איך באה לידי ביטוי בעת חלוקת הרכוש העובדה שאחד מבני הזוג עצמאי ואילו בן הזוג האחר שכיר?

ראשית, יש לבצע הבחנה בין עסקים שנפתחו טרם הנישואין לבין עסקים אשר נפתחו לאחר הנישואין.

עסקים שנפתחו לפני הנישואין בד"כ לא יאוזנו ויישארו בבעלותו המלאה של בן הזוג אשר העסק שייך לו. אך תמיד יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו, שכן לעיתים ניתן לעתור לקבלת תשלום כספי בגין צמיחת העסק והשבחתו במהלך החיים המשותפים וכמו כן, במקרים רבים בהם קיים פער השתכרות משמעותי בין בני הזוג, ניתן לעתור לסעד של חלוקה לא שוויונית של יתר הנכסים המשותפים, בד"כ כאשר בן הזוג ה"בייתי", אפשר לבן זוגו\זוגתו לפתח קריירה \ להגדיל את רווחי העסק במהלך תקופת הנישואין ועקב כך במועד הפירוד נוצר פער כלכלי משמעותי בין בני הזוג.

מה הדין ביחס לעסק משפחתי "קלאסי" אשר נפתח במהלך החיים המשותפים? גם במקרה זה, יש לבחון כל מקרה ע"פ נסיבותיו, שכן היחס של בית המשפט לעסקים כדוגמת חנות קמעונאית (מזון/נעליים) הוא שונה מעסקים שבהם משולב כישרון אישי, כדוגמת רואה חשבון \ עו"ד \ רופא.

אייל ואיילת מנהלים עסק משפחתי, גן ילדים רווחי ומצליח במרכז הארץ, בעל מוניטין ולו שלוש קבוצות גילאים. בעקבות הסכסוך, איילת אשר מנהלת בפועל את העסק המשפחתי, הרחיקה את אייל מהעסק ומנעה ממנו קבלת מידע והנאה מהכנסות העסק המשותפות.

במקרה של אייל, משרדנו הגיש תביעה רכושית אשר כללה גם את חלוקת שווי העסק, כאשר אילצנו את איילת להמציא את מלוא הדו"חות הכספיים ותדפיסי חשבון הבנק של העסק, באמצעות צו גילוי מסמכים. בית המשפט מינה רואה חשבון אשר ערך חוות דעת ביחס לשווי העסק ואייל קיבל את מחצית שוויו.

כמו כן, כיום ניתן לעתור גם לאיזון נכסים בלתי מוחשיים כגון שווי "מוניטין" אישי \ עסקי. בעבר תביעות מסוג זה היו פחות נפוצות ומדובר בתביעות חדשניות יחסית.

יש לזכור כי כאשר מדובר בנכסים מורכבים כדוגמת עסקים /חברות/חלוקת מניות /אופציות חשוב מאוד לקבל ייעוץ/שירות משפטי מעורך דין מיומן ומקצועי ובעל ניסיון בחלוקת נכסים שכאלו.

חלוקה לא שוויונית של נכסים

פעמים רבות אני נשאלת, האם בית המשפט תמיד יבצע חלוקה שוויונית של הנכסים? לביהמ"ש (או בית הדין הרבני) יש סמכות ע"פ סע' 8(2) לחוק יחסי ממון, לסטות מדרך המלך של "חלוקה שוויונית" של נכסים, ולקבוע שאיזון הנכסים לא ייעשה מחצה על מחצה אלא לפי יחס אחר שייקבע.

הפסיקה קבעה כי השימוש בסמכות זו תיעשה במשורה, במקרה שבו ישנן נסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת. החוק לא מגדיר מהם הן אותן "נסיבות חריגות" ואין רשימה סגורה של מקרים המצדיקים סטייה מחלוקה שוויונית, אך יחד עם זאת הפסיקה הכירה במספר דוגמאות המצדיקות חלוקה לא שוויונית:

§ במקרים קשים של אלימות קיצונית במשפחה ביהמ"ש הורה כי האישה לא תחלוק את זכויותיה עם הבעל.

§ כאשר אחד מבני הזוג יצר חובות אישיים למשל באמצעות "הימורים" או מקרה בו אחד מבני הזוג עשה שימוש בכספים משותפים לטובת מאהב\ת.

§ כאשר אחד מבני הזוג הבריח נכסים משותפים.

§ אחד המקרים הנפוצים בהם ביהמ"ש יורה על חלוקה לא שוויונית ע"פ סע' 8(2) הינו מקרה של פערי השתכרות משמעותיים בין בני הזוג בעת הפירוד.

§ מחלה של אחד מבני הזוג שתפגע ביכולת ההשתכרות העתידית שלו

פעמים רבות בני הזוג מסכימים כי אחד מהם יפתח קריירה, ישכיל, ילמד תארים וייעדר שעות רבות מהבית ואילו בן הזוג האחר יספק רוח גבית לפיתוח בן זוגו, ישקיע בגידול הילדים וטיפוח הבית. חשוב לזכור כי כאשר בני הזוג נשואים, הם רואים עצמם כיחידה כלכלית אחת ולכן כל אחד תורם את חלקו לטובת התא המשפחתי, ובאופן טבעי אין מניעה שאחד מבני הזוג יהיה בן הזוג "הקרייריסטי" ואילו בן הזוג האחר יהיה בן הזוג "הבייתי".

אך בשעת פירוד נוצר מצב לפיו לאחד מבני הזוג יכולת כלכלית איתנה ואופק כלכלי יציב יותר מבן\בת הזוג האחר ולכן לביהמ"ש סמכות לסטות מחלוקה שוויונית ולקבוע אחרת.

§ "שיתופיות מוחלשת" –חלוקת רכוש שוויונית מבוססת על הנחת מוצא לפיה בני הזוג צברו את הנכסים במאמץ משותף. ישנם מקרים בהם ביהמ"ש מכיר במצב חריג שבו שהשיתופיות מוחלשת ובמקרה זה, ניתן יהיה לסטות מדרך המלך של חלוקה שוויונית ולפסוק אחרת.

כך קרה בתיק בע"מ 8206/14, שם בני הזוג לא התנהלו באופן רגיל ומקובל של חיים תחת קורת גג אחת תוך ניהול משק בית משותף, אלא הבעל היה "נוכח נפקד" בבית, התגורר עם אשתו למחצה ובמקביל קיים מערכות יחסים עם נשים אחרות בידיעת אשתו ובאופן גלוי במשך 30 שנים. ביהמ"ש קיבל את עמדת הבעל לפיה בנסיבות חייהם הלא שגרתית, לא יהיה מוצדק לחלק את הרכוש שווה בשווה ונקבע כי האישה זכאית רק ל 30% משווי זכויותיו של הבעל.

האם בגידה משפיעה על חלוקת הרכוש?

שמוליק בן 50 ממרכז הארץ, הגיע למשרדי לאחר שגילה שאשתו בגדה בו עם חברו הטוב גדי, הוא מבקש לדעת האם ישנה דרך למנוע מאשתו לקבל מחצית מדירת המגורים המשותפת לאור הבגידה.

ע"פ הדין הדתי, אישה שזנתה "נכסיה לא זנו" ובמילים פשוטות, אישה שבגדה לא מפסידה את רכושה, אלא את זכותה לכתובה ולמזונות אישה.

גם ביהמ"ש למשפחה אינו נוטה להיכנס ל"חדר המיטות" ואינו מחפש אשמים בפירוק התא המשפחתי ולכן גם אם סיבת הפירוד היא בגידת מי מבני הזוג, אזי אין לכך השפעה על אופן חלוקת הרכוש, אשר מתבצע לרוב ע"פ חוק יחסי ממון, שהינו חוק אזרחי ולא דתי.

יחד עם זאת, אנו עדים לפסקי דין מפי ביה"ד הרבני, אשר מצאו דרכים "יצירתיות" לפגוע בחלקה של האישה הבוגדת ברכושה. כך קרה בפס"ד שזכה לכינוי "פס"ד הבוגדת" כאשר ביה"ד הרבני הגדול (מקביל לביהמ"ש המחוזי) קבע שהאישה אשר בגדה בבעלה לא תהא זכאית למחצית דירת המגורים בה התגוררו הצדדים במהלך חייהם המשותפים. האישה אשר לא השלימה עם פסה"ד פנתה לבג"ץ אשר קבע שנאמנות מינית איננה שיקול בעת חלוקת הרכוש. להרחבה בנושא זה הנכם מוזמנים לקרוא את המאמר "פרשת "הבוגדת"- בג"ץ אמר את דברו!" שנמצא בבלוג באתר המשרד.

שמוליק שואל אותי האם הוא יכול לתבוע את גדי, עמו בגדה אשתו, תביעת פיצויים בשל עוגמת הנפש בגין הרס המשפחה? בית המשפט העליון קבע שהתשובה לכך שלילית.