יוסי, מגיע אליי לפגישת ייעוץ, מתיישב על הכיסא תוך שהוא נושם נשימה כבדה ומתחיל לספר לי מה הובילו אליי. יוסי מספר לי, שהוא אבא לתאומים מקסימים בני 3, שמאז ומתמיד היה מעורב בגידולם, הוא מראה לי תמונות בטלפון הנייד והניצוץ מיד ניצת בעיניו. יוסי מספר לי איך נהג לקלח את ילדיו, לספר להם סיפור לפני השינה, להכין להם ארוחת ערב, לטייל איתם בגן השעשועים ועוד.. אבל היום, מאז שהוא ואשתו שרית בפירוד היא מרחיקה אותם ממנו וכמעט שאינה מאפשרת לו לראותם, כאילו הם שייכים לה והוא צריך לקבל את רשותה.
יוסי מבקש ממני להיאבק עבורו על משמורת משותפת בכדי להמשיך להיות נוכח פעיל בחיי ילדיו בכל מחיר, אף אם יצטרך להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.
הילה, דתיה כבת 40, נשואה ליובל, ולהם שני ילדים, מגיעה אליי לפגישת יעוץ ומספרת לי שהיא התאהבה בקולגה אותה הכירה בסמינר, קולגה מהמין הנשי. היא שיתפה את בעלה יובל, בהתאהבותה באישה והם החליטו להיפרד, כאשר יובל מתקשה להכיל את נטיותיה המיניות של אשתו והחל לרמוז שיהיו לכך השלכות בעת קביעת זמני השהות של הילדים ובכוונתו להילחם על משמורת. כעת הילה מבקשת שאעזור לה לפרק את התא המשפחתי בדרכי שלום, כאשר היא מייחלת למשמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שווה עם בעלה.
משמורת משותפת אאוט - הגדרת ה"משמורת" בדור הישן
המשותף להילה ויוסי, וללקוחות רבים אשר יושבים אצלי בפגישת ייעוץ שהם סבורים ש"משמורת" משמעותה הזכות להחזיק פיזית בקטין, הם תופסים את המונח "משמורת" כזכות שיש להיאבק עליה, יהא המחיר אשר יהיה.
בעבר אכן נהוג היה להשתמש במונח "משמורת" או "משמורת משותפת" כדי לציין את אופי ההורות והאופן בו יחלקו ההורים את זמני השהות עם ילדיהם לאחר הפירוד, בין אם מדובר ב"משמורת בלעדית" אשר ניתנה לאחד ההורים, אשר יבלה זמן רב יותר עם הילדים, או "משמורת משותפת" אשר ניתנה לרוב כאשר חלוקת זמני השהות בין שני ההורים היא שוויונית או דומה לזה.
עם השנים, המונח "משמורת" הפך ל"מטרה" אשר כל האמצעים כשרים להשגתה, ומושא מלחמתם של בני הזוג בפירוד, כאשר למרבה הצער, המלחמה על "משמורת" נעשית על גבם של הילדים וגובה מחירים כבדים, נפשיים וכספיים....
במהלך שנותיי כעו"ד לענייני משפחה החיה, נוכחתי לגלות עד כמה מוכנים ההורים ללכת רחוק ע"מ להשיג את התואר הנכסף "הורה משמורן" או "משמורת משותפת", בהליכים משפטיים ארוכים ומייגעים וכספים רבים אשר הושחתו למען מטרה זו, והיו יכולים להיות מושקעים בילדים, וכן חשיפת "הכביסה המלוכלכת" במלוא עוצמתה בבית המשפט לרבות השמצת בן הזוג האחר והגברת עצמת הסכסוך.
גם בתי המשפט הבינו שהמונח "משמורת" הינו הרסני, אשר מצית בקרב המתדיינים הרס ורעל. בתי המשפט הגיעו למסקנה שהמונח "משמורת" יוצר אפליה כאשר ההורה שאיננו משמורן נתפס כ "הורה הנחות" יותר, הורה "סוג ב'". מונח שהעצים פעמים רבות את תחושת העליונות של ההורה המשמורן וה"כוח העודף" שניתן בידיו גרם פעמים רבות להסתה וניכור כלפי ההורה שאיננו "משמורן".
המעבר מ"משמורת" ל"אחריות הורית"
בית המשפט המחוזי בת"א, בפס"ד שניתן ע"י כב' הש' שוחט קבע בפסק דין (13008-02-21) אשר מחייב את כלל בתי המשפט לענייני משפחה, קבע שאין להשתמש יותר במונח "משמורת" אלא במטבע הלשון "אחריות הורית" שהינה טבעית לשני ההורים. מרכז הכובד ושימת הלב הופנו כלפי חלוקת זמני השהות אשר נקבעת ע"פ תסקיר שירותי הרווחה, מתוך הנחה כי כך תירגענה הרוחות כאשר ההורים יודעים שאין צורך להילחם על הגדרת המשמורת.
ע"פ חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ההורים הינם האפוטרופסים הטבעיים לילדיהם, וככאלה מוטלות עליהם חובות וזכויות כלפי ילדיהם המוגדרות בחוק זה. כחלק מהזכויות הטבועות להורים האפוטרופסים, קיימות גם הזכות "להחזיק" בילד, לקבוע את מקום מגוריו והזכות לייצגו. ההיגד "משמורת" כלל אינו מופיע בחוק, על כן המלחמה על "משמורת" מיותרת.
המדובר בפס"ד חשוב ומשמעותי, אשר מטרתו לשים קץ למאבק על הגדרת המשמורת ולחסוך למתדיינים את המלחמה המיותרת, תוך שימת הדגש על טובת הילדים.
אחריות הורית משותפת אינה סותרת את "חזקת הגיל הרך"
"חזקת הגיל הרך", לפיה ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם אם אין סיבה מיוחדת להורות אחרת עדיין קיימת, אלא שהיא כבר לא מתאימה לרוח התקופה ולשינויים שחלו עם השנים ולכן בפסיקות בתי המשפט אנו עדים לחלוקת זמני שהות רחבה בין ההורים גם כלפי ילדים מתחת לגיל 6 ואף ביחס לפעוטות! כמובן שכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, למשל במקרה של תינוק שעדיין יונק בלילות, בית המשפט לא יאלץ אם להפסיק להניקו.
כיום, ברוח השוויון, ישנה חתירה משמעותית אל עבר חלוקת זמני שהות שווה, על רקע האחריות ההורית המשותפת כ "ברירת מחדל" הניתנת לסתירה, זאת ניתן לראות הן בהחלטות שיפוטיות והן בתסקירים של עובדים סוציאליים.
השינוי בטרמינולוגיה ועשיית השימוש במטבע הלשון "אחריות הורית משותפת", אינו מקרי, הוא נדבך נוסף בהמהפכה שמתחוללת בשנים האחרונות בתחום דיני המשפחה, ביחס לשוויון מגדרי בין שני המינים.
בתי הדין הרבניים עדיין עושים מעת לעת שימוש במונח "משמורת" על אף שגם שם ניתן לראות ניצנים של רוח שוויונית חדשה, למרבה הצער, אין אחידות בבתי הדין הרבניים.
אחריות הורית משותפת ומזונות
בשנת 2017 חלה מהפכה נוספת בעולם דיני המשפחה, ביחס לתשלום מזונות הקטינים, כאשר נקבע כי יש להתחשב גם ביחס חלוקת זמני השהות, שכן הורה זן את ילדיו במהלך שהותם אצלו. להרחבה בנושא ניתן לקרוא את מאמר ההמשך בנושא מזונות ילדים.
משרדנו חתר אל עבר השוויון המגדרי, ופעל למען השגת אחריות הורית משותפת אף לפני שינוי התפיסה בבתי המשפט ובקרב העוס"ים, וכיום מדובר בבשורה מצויינת גם ליוסי האב וגם להילה האם ובכלל, בשורה נהדרת כלפי הילדים של כולם, אשר קולם בד"כ אינו נשמע, אך ההחלטות השיפוטיות קובעות את גורלם ועתידם.
