חלוקת רכוש בגירושין – תוספת של נכסים בלתי מוחשיים
כאשר בני זוג נפרדים, במועד פקיעת הנישואין הם מבצעים איזון משאבים וחלוקת הרכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים. הרכוש "הקלאסי" שנצבר במהלך החיים המשותפים הינו רכוש "מוחשי" שניתן לאמוד אותו, כדוגמת כספים, ריהוט ,פריטי אומנת תכשיטים מקרקעין וזכויות כספיות.
ואולם, עוד בשנת 2007 בפס"ד בע"מ 4623/04 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (26.8.2007) נקבע ע"י ביהמ"ש העליון שכושר השתכרותו של אדם, כמו גם מוניטין שצבר הם "נכסים" ברי איזון.
מהו "כושר השתכרות"?
כך נכתב ע"י כב' הש' בדימוס א. ריבלין, בתוארו דאז המשנה לנשיאה, בפס"ד בע"מ בעם 4623/04 פלוני נ' פלוני:
"12. כושר השתכרות הוא נכס השייך לאדם (ע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח(4) 486, 519-518). הוא היכולת לעשות וליצור דבר-מה בעל ערך אובייקטיבי. הוא מושפע ממשתנים רבים ומגוונים, בהם כשרונותיו האישיים של האדם, המקצוע שבו בחר, השכלתו, ניסיונו והמוניטין האישי שרכש. חלק מכושר ההשתכרות אינו בא לאדם מן הטבע. הוא אינו טבוע בצופן הגנטי שלו. הוא פרי שקידה ומאמץ, למידה והתנסות. רכישתם של חלק מאלה, בעיקר רכישתה של השכלה, מצריכה זמן וכסף. הללו, בדרך כלל, עומדים לבני הזוג באופן מוגבל, והקצאתם תלויה בשיקולים שונים. כל זוג וסיפורו-שלו. העיקר הוא, שבני הזוג עשויים לעמול יחד למען יגבר כושר ההשתכרות של אחד מביניהם, לרווחת המשפחה כולה. ה"קריירה" של אותו פרט לא נועדה אך לשם הערך האינדיווידואלי הטמון בה, אלא גם לשם הערך הקולקטיבי – פרנסתו של בן הזוג השני ופרנסתה של המשפחה כולה. אכן, הזמן ה"משפחתי" הוא אחד, והוא נוצר בשניים. היכולת של כל אחד מבני הזוג להשיא את יכולת ההשתכרות שלו תלויה לא מעט בתרומת-זמן (ומשאבים אחרים) מצדו של בן הזוג האחר".
פירוק השיתוף וחלוקת נכסי הקריירה
כפי שנקבע ע"י ביהמ"ש העליון, נכסי קריירה, ובפרט פערי כושר השתכרות הם "נכסים" שניתן לאמוד אותם בשווי כסף.
מתוך בע"מ בעם 4623/04 פלוני נ' פלוני לעיל:
"21. מהם "נכסי הקריירה"? מבלי להציב רשימה סגורה, נבהיר כי עוסקים אנו בכושרו של האדם להשתכר, קרי: בשיפור הכושר להשתכר במהלך הנישואין. כושר זה מורכב, על דרך הכלל, פרט לכישוריו של האדם, גם מיסודות נוספים ובעיקר השכלה, ניסיון ומוניטין שנרכשו לאורך תקופת הקשר הזוגי. ברי כי אלה קשורים זה לזה ועשויה להיות ביניהם חפיפה – כך למשל, המוניטין שאדם רוכש, השכלתו וניסיונו, אינם בהכרח מרכיבים נפרדים.
"נכסי הקריירה", כפי שראינו, הם נכסים אישיים. הם טבועים באדם. להבדיל מנכסים אחרים שצוברים בני הזוג, אין זו שותפות הצריכה פירוק. התפישה המתאימה לחלוקת "נכסי הקריירה", גם בגדר הלכת השיתוף, דומה לזו הגלומה בהסדר איזון המשאבים. יש לבחון את הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין, ולאזן אותו בכסף או בשווה כסף. ודוק: מדובר אך ורק בפער שנוצר במהלך הנישואין, עקב הנישואין. יש לגרוע מן הפער הזה את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכישרון אישי וכן את זו שנוצרה קודם לתחילת הקשר הזוגי או לאחר שפורק. יובהר, כי בדברנו על כושר השתכרות אין אנו עוסקים ב"נכס עתידי" כי אם בנכס בר-קיימא, שפירותיו יצמחו ויבשילו ברבות השנים. כושר ההשתכרות נוצר וקיים. הוצאתו אל הפועל היא שתעשה בעתיד. במובן זה, אין הוא שונה מכל נכס, שמחירו משקף את האפשרות להפיק ממנו רווחים בעתיד".
לביהמ"ש לענייני משפחה קיימת סמכות מקדמת דנא במקרה גירושין, לביצוע חלוקה בלתי שוויונית של נכסי בין הזוג ע"פ סע' 8(2) לחוק יחסי ממון, התשל"ג – 1973 (להלן: "החוק") ובתיקון לחוק משנת 2008 התווסף בסע' 8(2) לחוק, הביטוי : "כושר השתכרות", כנכס בר איזון. ולהלן ציטוט סע' 8(2) לחוק:
"(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג";
לאחרונה אנו רואים במסגרת תביעות רכושיות בין בני זוג לחלוקת רכוש, גם תביעות לאיזון נכסים בלתי מוחשיים, כדוגמת מוניטין, נכסי קריירה וכן – פיצוי בגין פערי השתכרות.
כיצד ביהמ"ש יאמוד את כושר ההשתכרות?
כפי שנקבע ע"י ביהמ"ש העליון, "כושר השתכרות" הוא למעשה נכס "עתידי", הצופה פני עתיד ומגלם בתוכו את פוטנציאל השתכרותו של אדם.
כיום אנו יודעים שניתן לאמוד את כושר ההשתכרות, קל וחומר את פערי ההשתכרות, כאשר במרבית המקרים ביהמ"ש ממנה כמומחה מטעמו, רואה חשבון או אקטואר, אשר יערוך חווה"ד ויאמוד את פערי השכר בין הצדדים.
לצדדים קיימת זכות ע"פ התקנות (תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020) להפנות למומחה שאלות הבהרה בתוך 14 ימים מיום קבלת חווה"ד, המומחה ידרש להשיב לשאלות ההבהרה בתוך 14 ימים נוספים. צד אשר הפנה שאלות הבהרה למומחה רשאי גם לבקש לחקור את המומחה בביהמ"ש ביחס לחוות דעתו.
שינוי בשיח המשפטי – לא עוד בן\בת זוג "קרייריסטי" אל מול בן\בת זוג "בייתי"
ביהמ"ש למשפחה בירושלים, ע"י השופט פליקס גורודצקי פסק לאחרונה (מרץ 2023) פיצוי בסך כ 400,000 ₪ לאישה בגין פערי השתכרות בולטים בינה לבין בן זוגה:
אירית ורונן (שמות בדויים) נשואים מזה 30 שנה ולהם שלושה ילדים. אירית ורונן החליטו להתגרש, כאשר פער ההשתכרות בינהם בולט באופן חריג, כאשר רונן משתכר 68,000 ₪ נטו לחודש בעוד אירית משתכרת 8,400 ₪ נטו בלבד, דהיינו פער של כ – 60,000 ₪ לטובתו של רונן.
אירית הגישה לביהמ"ש למשפחה תביעה ובמסגרתה תבעה פיצוי בגין פערי השתכרות. רונן התנגד לתביעה מן הטעם שהאישה לא הוכיחה שהיא בת הזוג ה "בייתית" והוא בן הזוג ה "קרייריסטי", שכן שניהם משכילים ועובדים לפרנסת המשפחה, האישה רכשה השכלה והיא בעלת תעודת תואר שני, ולא נמנעה ממנה האפשרות להתקדם במקצוע שלה.
ביהמ"ש לענייני משפחה מינה מומחה אשר העריך את פערי ההשתכרות בין הצדדים וקבע ע"פ תחשיב שערך, פיצוי בסך של כ – 420,000 ₪ לטובת האישה.
אכן בעבר, בתי משפט למשפחה פסקו פיצוי בגין פערי השתכרות, במקרים בהם הוכח כי קיים בן\בת זוג "קרייריסטי" אל מול בן\בת זוג "בייתי" אשר "הקריב את עצמו" ו\או "ויתר" לכאורה לטובת פיתוח הקריירה של בן\בת זוגו ולא פיתח קריירה משל עצמו.
השופט גורדסקי מביהמ"ש למשפחה בירושלים קיבל את תביעת האישה וקבע כי חל שינוי ב"שיח המשפטי" ולביהמ"ש למשפחה שיקול דעת רחב בפסיקת פיצוי בגין פערי השתכרות. כמו כן, נקבע שחל שינוי במגמת הפסיקה והמונחים בן זוג "ביתי" ובן זוג "קרייריסט" הוחלפו במונחים בן זוג "חלש" ובן זוג "חזק" במישור הכלכלי.
החידוש בפסה"ד – הרחבת אפשרות לקבל פיצוי בגין פערי השתכרות ללא הוכחת "ויתור" או "הקרבה"
החידוש של פסה"ד הינו הרחבת האפשרות לקבלת פיצוי בגין פערי השתכרות ובמצבים בהם פערי ההשתכרות בולטים, גם אם שני בני הזוג "קרייריסטים" ואולם בן הזוג המשתכר פחות מבן זוגו יוגדר כ "חלש" כלכלית, ללא הוכחת "ויתור" או "הקרבה" לטובת בן\בת הזוג האחר\ת.
משרדנו (משרדה של עורכת דין לענייני משפחה לורית גרון גלבוע) הגיש לא אחת תביעות לפיצוי בגין פערי השתכרות, גם בפערים נמוכים מאלו.
פסה"ד המוזכר במאמר – תלה"מ (י-ם) 53556-05-18 פלונית נ' פלוני, מיום 9.3.2023, (פורסם ב "נבו")
