top of page

אלימות כלכלית היא אלימות. נקודה.

כאשר התחתנו, כמו זוגות רבים בתחילת החיים המשותפים - הם פתחו חשבון משותף. זה לא קרה מיד אבל עם הזמן בדיקת חשבון הבנק על ידו הפכה אובססיבית ונוקשה. הוא ידע ותיחקר אותה על כל שקל שהוציאה - העיר לה, ביקר, כעס והקניט. לאט לאט היא צמצמה את צרכיה למינימום - רק כדיי להימנע מלהתעמת עמו. היא הפסיקה לרכוש דברים לעצמה, החלה לצבוע את השיער בבית - רק שיניח לה, רק שלא יהיו לו טענות. השליטה והבקרה על ההיבטים הפיננסים זלגה כמובן לאווירה הכללית בינהם, לתחושת המסוגלות שלה, לעצמאות שלה. היא חשה אינספור פעמים רצון לקום וללכת. אבל לא הלכה. הוריה נפטרו שהיתה צעירה, היא הגיעה לזוגיות עמו מתוך חיים של חוסר, והג׳נטלמן שנכנס לחייה - קנה לה פרחים והקסים אותה במסעדה - היה הבטחה לחיים טובים. בטוחה שמצאה את אביר חלומותיה - היא לא פשפשה יותר מידי בעברו ובדפוסי הצריכה שלו והיתה סלחנית לגבי כל האורות האדומים שהיו שם כנראה מההתחלה. זמן קצר אחרי הנשואים היא הרתה ומייד אחרי הלידה הבינה שיש לה עסק עם שתלטן בלתי נלאה, כזה אשר הכסף מניע ומנהל את חייו הרבה יותר מאשר אהבתו אליה. לכאורה היה לה הכול, אבל לא היה לה כלום...הוא ניהל אותה באופן מוחלט. קבע מה נכון שתקנה ומה לא , מתי ואיך. לקח לה זמן להבין שהיא חיה תחת טרור כלכלי והיא חייבת לעשות משהו כדי להפסיק את זה.

החודש התקיימה ישיבה סוערת של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בהקשר של הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה שעברה בקריאה ראשונה והיתה צריכה לעבור בקריאה שנייה ושלישית. הדיון בהצעת החוק הזו יצר סערה והביא להתנגדות נמרצת של גורמים מהצד הימני של המפה הפוליטית בטענה כי הצעה כזו ככל שתאושר ותהפוך לחוק תתן בידי בתי המשפט סמכויות יתר וכניסה לאוטונומיה האישית של התא המשפחתי. למעשה, כך טענו, היא תעשה את ההיפך ותייצר עוד מריבות ועוד סיבות נוספות להגיע לשערי בית המשפט ותפקיע את הסמכויות של התא המשפחתי בעצם ההתערבות בחסות החוק.

אלימות כלכלית היא אלימות לכל דבר ועניין. אלימות כלכלית היא שליטה חד צדדית של אחד מבני הזוג על המשאבים הכלכליים של המשפחה באופן שמשתק את בן הזוג השני מיכולת להתנהל עם הכספים שהוא שותף להם על פי חוק , כספים שהוא שותף מלא בצבירתם. מטרת החוק היא למגר את תופעת האלימות הכלכלית בין בני זוג ובני משפחה וזאת כדי להגן על האוטונומיה הכלכלית של האדם וכדי לקדם שוויון בין המינים.

נכון, הצעת החוק צריכה לעבור מקצה שיפורים ודיוקים, והיה נכון להעבירה כהוראת שעה לתקופת ניסיון - אבל לאור הממצאים הקשים הקיימים בישראל בנוגע לאלימות בתוך המשפחה - אסור להוריד אותה מסדר היום הציבורי והחברתי. יחסי הכוחות הכלכליים בתוך התא המשפחתי ברוב המקרים עדיין פועלים לטובת הגברים. זה נובע בין השאר בשל חוסר השוויון הגדול שקיים בעולם התעסוקה , בפערי השכר ובתפיסה חברתית שיש לשנותה.

מערך הסברה תמיד עדיף על מערך הפחדה - אבל במציאות הנוכחית, זו אשר מייצרת סטטיסטיקה של כ 20 נשים שנרצחות בישראל מדי שנה - בהחלט יש צורך בחוק מרתיע. חוק שיגן על הצד החלש בתוך התא המשפחתי (שיכול להיות הגבר באותה מידה שיכול להיות האישה).

חשוב לציין כי החוק גם מתייחס לא רק למערכת יחסים בין בני זוג אלא גם למקרים בהם ילדים עושקים את הוריהם המבוגרים- תופעה מוכרת פחות אך בפועל קיימת בהיקפים לא קטנים.

דבריו של ח"כ סמוטריץ: "בית המשפט יקבע מה נכון ומה נאור ובכל פעם שיענישו ילד בדמי כיס כי לא למד, זה יפרק משפחות", נראים כסוטים סטייה של ממש מהרעיון האמיתי העומד בבסיס החוק והוא לתת מענה הולם למניעת אלימות כנגד נשים וכנגד קשישים שהינם הפלח החלש יותר כלכלית במשפחה .

אלימות, היא אלימות. והנסיון המר מלמד שמה שמתחיל בשליטה על הארנק עשוי להסתיים בטרגדיה. אם את או אתה מזהים את עצמכם בטקסט הזה. חשים שמשהו בהתנהלות הכלכלית של התא המשפחתי שלכם מתנהל באופן אלים או כופה - אל תחכו שזה יעבור - פנו לקבלת עזרה, גששו אחר זכויותיכם. אנחנו פה בשבילכם לקבלת יעוץ והכוונה.





לקראת הליך גירושין?

חשוב לברר את זכויותיכם ולקבל את מה שמגיע לכם

הכותבת היא עו"ד מומחית לענייני משפחה וירושה, אולם האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

  • Facebook
  • Twitter
  • LinkedIn
bottom of page