צו הגנה\ צו הרחקה - שבירת מיתוסים וטיפים

"את רוצה להוציא אותו מהבית? תוציאי לו צו הרחקה"

" מה הבעיה? תתלונני במשטרה שהוא הרביץ לך, יאמינו לך את אישה"

"אם תוציא אותה בצו הרחקה מהבית, הדירה תישאר שלך"

לצערי, פעמים רבות אני שומעת מלקוחות המגיעים לפגישת ייעוץ, כל מיני "עצות אחיתופל" שקיבלו

ממכרים המתיימרים להיות "מומחים" לדיני משפחה.

במאמר זה אנפץ לכם מספר מיתוסים על "צו ההרחקה", שהוא איננו "כלי" מלחמה בין בני זוג

המצויים בסכסוך ולא אמצעי נקמה בקרובי משפחה, אלא אמצעי חירום שנועד להבטיח את שלומו

של המתלונן כנגד בן משפחתו.

כמו כן, במאמר זה אתן לכם מספר טיפים להצלחת התהליך.

מהו צו הרחקה?

"צו הרחקה" או "צו הגנה", כשמו כן הוא, צו ע"י ערכאה שיפוטית (בית משפט למשפחה\שלום או בית

הדין הרבני) ומטרתו להרחיק את בן המשפחה הפוגע מהמתלונן, על רקע פגיעה פיזית או נפשית

בתוך המשפחה בשל אירוע שאירע בסמוך להגשת הבקשה.

צו זה ניתן מכוח "החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א – 1991"אשר מעניק לביהמ"ש סמכות

רחבה אף להרחיק אדם מביתו !

כמו כן, מכוח "החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001" בית המשפט מוסמך לתת צו ובו

הגבלות כלפי אדם אשר מטריד אדם אחר, לרבות צו האוסר על אדם להימצא בקרבת המתלונן

ברדיוס של מאות מטרים, ואיסור ליצור איתו קשר בכל דרך שהיא ולהטרידו. מאמר זה יעסוק בצו

הרחקה קלאסי ע"פ החוק למניעת אלימות במשפחה.

האם ישנם עוד סעדים שניתן לקבל במסגרת צו ההרחקה, פרט להרחקת בן המשפחה הפוגע?

התשובה היא כן. במסגרת צו ההרחקה ניתן לקבל גם את הסעדים הבאים המפורטים בסע' 2 לחוק:

(1) להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה, והוא אף

אם יש לו זכות כלשהי בה;

(2) להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום;

(3) לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם

יש לו זכות כלשהי בנכס;

כמו כן, ע"פ החוק, ניתן לבקש שהצו יכיל גם ערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, וביהמ"ש רשאי

לתת כל הוראה אחרת הדרושה, להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה, לרבות קטינים.

מה ההבדל בין צו הרחקה לצו הגנה?

פעמים רבות אני נשאלת מה ההבדל בין צו הגנה לצו הרחקה, האמת היא שאין הבדל ומדובר בשני

מונחים המבטאים אותה תוצאה, הרחקת בן משפחה פוגע, מבן משפחתו המתלונן, בצו שיפוטי,

מכוח החוק.

ההבדל העיקרי בין המושגים זה השימוש שעושה המשטרה במונח צו הרחקה ברגע שמתלונן או

מתלוננת מגיעים אל התחנה ומגישים תלונה , או אז כאשר המשטרה סבורה שיש מקום להרחיק את

אחד מבני הזוג אן כדי לצנן את האוירה המתוחה או כי נשקפת סכנה למתלונן/ת, הרי שהמשטרה

בעלת סמכות על סמך עובדות התלונה להרחיק את בן/בת הזוג הפוגעים מהאחר לתקופה מקסימלית

של 30 יום כאשר בד"כ ההרחקה היא למספר ימים ואז המתלונן/נת שניתן לטובתם צו ההרחקה דרך

המשטרה, יוכלו להאריך אותו רק דרך בית המשפט ולבקש צו הגנה , זאת אומרת שהצו הוא אותו צו

רק המשטרה משתמשת במונח צו הרחקה והיא מוגבלת במניין הימים שהיא יכולה להרחיק איש/ה

מביתם וצו הגנה ניתן על ידי בתי משפט וניתן להרחיב אותו למספר חודשים

האם ניתן להוציא צו הרחקה ללא עורך דין? הואיל ולעיתים קרובות התוצאה של הרחקת אדם מבן

משפחתו, היא למעשה הרחקתו מביתו, פגיעה בזכות הקניין ובחופש התנועה, לא בקלות בית

המשפט יפגע בזכויות אלו ויורה על הוצאת אדם מביתו, ולכן חשוב מומלץ וכדאי להיעזר בשירותי

עו"ד המתמחה בתחום דיני המשפחה ובעל ניסיון בהוצאת צווי הרחקה.

כמו כן, חלק מתהליך הוצאת צו ההרחקה כרוך בהופעה בפני שופט\ת, לכל הפחות בדיון אחד ולרוב

מדובר בשני דיונים, וכן שלב חקירות נגדיות הדדיות. כמו שאינכם בונים ארון בכוחות עצמכם, אל

תייצגו את עצמכם!

מה התנאים להוצאת צו הרחקה לבן משפחה?

רבים סבורים שצו הרחקה ניתן רק במקרים של אלימות פיזית, חלקם מוותרים מראש וכלל לא פונים

לקבלת סעד מביהמ"ש וממשיכים לסבול בשקט.

הלכה למעשה בתי משפט למשפחה מרחיקים בני משפחה גם במקרים בהם אין אלימות פיזית של

ממש, אך קיימת התנהגות אשר מצביעה על סכנה גופנית כלפי בן המשפחה, לרבות איומים וכן גם

במקרים של התעללות נפשית מתמשכת. יתרה מזו, כאשר מדובר בהטרדה, כדוגמת מעקב, הוצאת

לשון הרע, הצקות, פגיעה ברכוש ועוד... ניתן לקבל מביהמ"ש צו המונע הטרדה זו והרחקת המטריד

ע"פ החוק למניעת הטרדה מאיימת.

ע"פ החוק, בית המשפט רשאי לתת צו הגנה מפני בן משפחה, אם התקיימו אחד מאלה:

(1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא

כדין;

(2) התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא

עלול לבצע בו עבירת מין;

(3) התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו

ניהול סביר ותקין של חייו; במקרה זה, לא יינתן צו הרחקה במעמד צד אחד אלא לאחר קיום דיון

במעמד שני הצדדים.

חשוב להדגיש שה"אירוע" אשר בגינו הוגשה הבקשה לצו הגנה, צריך להתרחש בסמוך למועד

ההגשה ולכן חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי מהיר, סמוך ככל הניתן לאירוע.

מקרים נפוצים בהם ביהמ"ש ייטה להוציא צו הגנה כנגד בן משפחה:

- שמרית ויוסי חיים יחד כידועים בציבור. שמרית סובלת מהתפרצויות זעם ואתמול הכתה את

בעלה יוסי, זרקה עליו כוס זכוכית ושרטה את ידיו תוך כדי מאבק.

- הילה נשואה לאלי ולהם שלושה ילדים קטינים. הילה סובלת מהתעללות נפשית מתמשכת,

שכוללת השפלות, ניבולי פה גם בנוכחות הילדים. לאחרונה הסכסוך בין הילה לאלי הסלים

והוא החל להתפרץ ולצעוק בטונים גבוהים במיוחד. הילה מתקשה לחיות בשלווה בתוך

ביתה והאווירה לוהטת.

- יוחאי הוא אדם בגיר בן 40, בנם של שושנה ויחיאל ומתגורר בביתם. יוחאי נוהג באלימות

מילולית קשה כלפי הוריו הקשישים ומטיל עליהם אימה.

מהו התהליך של הוצאת צו ההרחקה?

תהליך הוצאת צו ההרחקה לוקח מספר שעות ויש להיערך לכך מראש

קודם לכן ובמידה ואכן אתם עונים על הגדרות החוק ומרגישים סכנה או חשש ממשי בסביבת בן /בת

הזוג רצוי לפנות להגשת תלונה במשטרה, וכפי שאמרתי המשטרה מוסמכת להרחיק , על פי רוב היא

מרחיקה למספר ימים

כדי להאריך את הצו או אם לא ניגשתם כלל למשטרה , התהליך ממשיך/תחיל בהגשת בקשה לצו

הרחקה במעמד צד אחד, אותו ניתן להגיש בבית המשפט למשפחה\ בית משפט השלום \ בית דין

דתי. הבקשה אינה כרוכה בתשלום אגרה.

ככל שהבקשה מוגשת בביהמ"ש לענייני משפחה, היא תועבר ע"י המזכירות לשופט תורן אשר ידון

בבקשתכם עוד באותו יום. במרבית המקרים, השופט\ת יבקש להתרשם מכם במישרין ולשמוע את

טענותיכם בעל פה, ישאל אתכם מעט שאלות ולאחר מכן יקבל החלטה, האם לתת צו הרחקה

במעמד צד אחד או לא.

חשוב בתום הדיון, לקבל ממזכירות בית המשפט מעטפה ובה העתק הבקשה לצו הרחקה בצירוף

החלטת ביהמ"ש ולמסור אותה למשטרת ישראל אשר היא זו המבצעת את המסירה לצד שכנגד.

במידה וביהמ"ש נתן צו הרחקה כבר בדיון הראשון ובמעמד צד אחד, ייקבע דיון בנוכחות שני

הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ 7 ימים ממועד הגשת הבקשה. במסגרתו ייערכו חקירות

ותתקבל החלטה האם להאריך את צו ההרחקה אם לאו.

במידה וביהמ"ש לא מצא לנכון לתת צו הרחקה במעמד צד אחד, ביהמ"ש יורה לצד שכנגד להגיש

תשובה ויקבע דיון בנוכחות שני הצדדים, אשר במסגרתו יערכו חקירות ובתום הדיון תתקבל החלטה

האם ליתן צו הרחקה אם לאו.

משרדנו מספק מעטפת מלאה ומקיפה, לרבות הכנה לדיון הראשון, לשלב הטענות בע"פ וכן הכנה

לדיון החקירות.

הוצאת צו הרחקה לגרוש\ה

אורי ועדי הם זוג חרדים מצפון הארץ. אורי גילה שאשתו התאהבה באדם אחר וביקש להיפרד ממנה.

מאז חייו הפכו גיהנום עלי אדמות כאשר היא העלילה עליו עלילות שווא, הגישה נגדו תלונה כוזבת

במשטרה, הוא הורחק מביתו בטענה לאלימות פיזית כלפי אשתו שלא קרתה בפועל, ובמקביל

הגישה אשתו בקשה לצו הרחקה בביהמ"ש לענייני משפחה.

אורית פתחה בהליכי ישוב סכסוך כנגד בעלה איתן, היא סיפרה לי בפגישת הייעוץ שבעלה חם מזג

והיא לא יכולה לחיות עוד ב"סיר הלחץ" שנוצר בבית, כאשר צועק ומתפרץ ו"מקטין" אותה ליד

הילדים. בעקבות ההליך שפתחה, ועל מנת לנקום בה, איתן הגיש נגדה בקשה לצו הרחקה בטענה

שהיא צועקת ומתעללת בילדים. משיחה עם אורית עולה כי היא אכן צועקת על ילדיה אך לא באופן

חריג ומעולם לא התעללה בילדים.

תופעה החוזרת על עצמה היא הוצאת צווי הרחקה במסגרת הליך הגירושין\פירוד, וזאת כצעד טאקטי

להרחקת הורה כזה או אחר מילדיו או לשם נקמה האחד בשני. מדובר ברעה חולה שיש להוקיע

אותה מן השורש !

חשוב לזכור שהנפגעים העיקריים במהלך שכזה הם הילדים. לילדים זכות לקשר עם כל אחד

מהוריהם, והרחקת הורה בצו הרחקה על לא עוול בכפו, עלולה אף להעיד על העדר מסוגלות הורית.

מהן ההשלכות של שימוש לרעה בצו הרחקה ותלונות שווא?

בעוד שצו ההרחקה נועד להגן על בן המשפחה הנפגע מפני בן משפחתו, לעיתים נעשה בצווים אלו

שימוש לרעה לשם נקמה בבני המשפחה תוך שימוש לרעה בצו ההגנה, תוך העלאת טענות כוזבות

והגשת תלונות סרק במשטרה, במטרה ליצור דימוי של אדם אלים ומסוכן.

למרבה הצער, גם במקרים של תלונות סרק, לרוב בן הזוג מורחק עוד לפני שביררו את עובדות

המקרה ושמעו את גרסתו. כיום, במשטרת ישראל נוטים להפריד את בני הזוג בכדי להנמיך את

להבות בסכסוך ולהרחיק את האדם ה"פוגע" כמעט באופן אוטומטי למספר ימים, תוך הפניית

המתלונן\ת להגשת בקשה לצו הגנה בביהמ"ש.

עצם הרחקת אדם מביתו בשל טענת אלימות, מצריכה השקעת ומאמצים רבים ב"טיהור" השם

והוכחה כי מדובר בטענות כוזבות ועלילות שווא. הנזק שעלול להיגרם לאדם

כדאי לדעת שהגשת תלונה כוזבת מהווה עבירה פלילית לכל דבר ועניין! כמו כן, הגשת בקשה לצו

הגנה בטענות שקריות יגררו חיוב בהוצאות מוגברות ע"י בית המשפט.

הארכת צו הרחקה

האם ניתן לתת צו הרחקה לצמיתות? תוקפו של צו הגנה לא יעלה על 3 חודשים ואולם לביהמ"ש

סמכות להאריך את תוקפו של צו ההגנה מפעם לפעם ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על חצי

שנה ומנימוקים מיוחדים ניתן להאריך את תוקפו של הצו עד שנה ואף לשנה אחת נוספת.

בתום התקופות, ככל שקיימות נסיבות שמצדיקות זאת ניתן להגיש בקשה חדשה.

טיפים להצלחה בקשה לצו הרחקה

- לפנות מוקדם ככל האפשר מקרות ה"אירוע" לקבלת ייעוץ משפטי – מימד הזמן הוא קריטי

ביותר להצלחת התהליך!

- ניתן ואף רצוי לפנות גם למשטרת ישראל להגשת תלונה כנגד בן המשפחה. למשטרה

סמכות להרחיק את בן המשפחה באופן זמני מהבית עד לקבלת צו הרחקה מבית המשפט.

- לתעד לתעד לתעד. להקליט בטלפון \ במכשיר הקלטה, ככל שהדבר מתאפשר, שכן פעמים

רבות מדובר בגירסא מול גרסא ההפוכה 180 מעלות, לבית המשפט אין דרך לדעת מי דובר

אמת ומי משקר ולכן כל תיעוד להתנהגות המסוכנת יסייע בידכם לשכנע את ביהמ"ש.

- שתפו אדם שאתם סומכים עליו בחוויה שעברתם, שכן פעמים רבות קרבנות אלימות \

התעללות, נוטים "לגמד" ולהדחיק אירועים חמורים. מי שבחרתם לשתף, עשוי להעניק לכם

כוח לעשות מעשה ולפקוח את עיניכם לפני שיהיה מאוחר מדיי.

- להיעזר בעו"ד המתמחה בתחום דיני המשפחה ובעלת ניסיון בצווי הגנה על מנת שתכין

אתכם לתהליך כראוי, שכן במסגרת התהליך תצטרכו לספר את שקרה לשופט\ת, וכן לעבור

חקירות ע"י הצד שכנגד.