top of page

ישוב סכסוך - כל מה שחשוב לדעת על בקשה לישוב סכסוך

החוק להסדר התדיינות בסכסוכים במשפחה



העצה הטובה ביותר שאני תמיד נותנת לבני זוג הנמצאים לפני גירושין, או מתלבטים האם לפרק את ה"חבילה", היא לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ויפה שעה אחת קודם.

וזאת למה? ידע זה כוח, ותמיד כדאי להיות בצד החזק. כמו כן, חשוב מאוד לקבל את הידע בזמן ולתכנן אסטרטגיה נכונה, שכן תחום דיני המשפחה הינו תחום דינאמי שבו מתחוללים שינויים ורפורמות.

ביולי 2016, נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינות בסכסוכים במשפחה, תשע"ה – 2014, אשר שינה את חוקי המשחק בתחום דיני המשפחה. אם קודם לכן, הסכסוך המשפטי החל בהגשת תביעה, כיום קיים שלב מיקדמי שנקרא "יישוב סכסוך", אשר יוצר עיכוב הליכים באופן אוטומטי ומונע מהצדדים את היכולת להגיש תביעות האחד כנגד משנהו, עד לסיום תקופת עיכוב ההליכים.

הליך ישוב הסכסוך הוא מעין ה"טרקלין", לפני שנכנסים לאולם בית המשפט.

מטרת החוק היא להנמיך את להבות הסכסוך, ולהביא את הצדדים לשולחן המשא ומתן על מנת לסיים את הסכסוך בהסכם, בשלום ולא במלחמה, שכן הסכם אליו מגיעים הצדדים הוא עדיף על פני כל פסק דין שיינתן ע"י בית המשפט.

אך חלומות לחוד ומציאות לחוד. לא תמיד הליך ישוב הסכסוך מסתיים בהסכם או הסכמות ובמקרים רבים הוא הקדימון להליכים המשפטיים והגשת התביעות

חשוב לדעת ! חשוב לקבל את הליווי המשפטי כבר בשלב הגשת הבקשה לישוב סכסוך, שכן ישנה חשיבות מכרעת בהגשה מהירה של הבקשה ופתיחת ההליך.

ע"פ סע' 4 לחוק, אם חלפה תקופת עיכוב ההליכים ולא הגיעו הצדדים להסכמות, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 ימים, תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין. במילים פשוטות, בן/בת הזוג שהקדים את הגשת הבקשה לישוב סכסוך הוא בעל זכות הראשונים להגיש את תביעותיו לערכאה שיבחר. זכות זו שמורה לו במשך 15 ימים (הנספרים מתום תקופת עיכוב ההליכים).

כמו כן, לא פעם כאשר מוגשת הבקשה שיחסי הזוג בעצימות גבוהה מאוד יש צורך להגיש בקשות דחופות וכאלו ניתן להגיש בקשר להבטחת קשר בין הורה לקטינים /מזונות /צו לשמירה על הרכוש ולכן חשוב מאוד שכבר בשלבים הללו תשכרו ליווי משפטי.


מה היא בקשת ישוב סכסוך?

השלב הראשון בטרם הגשת תביעות לביהמ"ש למשפחה \ בית הדין הרבני הוא פתיחת הליך באמצעות "בקשה לישוב סכסוך", ובמסגרתו הצדדים מקבלים הזמנה לפגישה עם עו"ס במקום הנקרא "יחידת הסיוע שליד בית המשפט/בית הדין ".

לפגישה הראשונה מגיעים הצדדים ללא עורכי דין, אלא בכוחות עצמם ומשוחחים עם עובדת סוציאלית מוסמכת אשר תנסה להביא אותם להסכמות בנושא הסכסוך.

במידה והצדדים מעוניינים להמשיך בתהליך מול העו"ס, ניתן להגיע בפגישה הבאה בליווי עו"ד.

בתום הפגישה אצל עו"ס יחידת הסיוע, יקבלו הצדדים טופס הנקרא "טופס 3", שבו עליהם לסמן אחד משלוש אפשרויות: א. להודיע שהצדדים מעוניינים להמשיך בתהליך המו"מ ולהאריך את עיכוב ההליכים; ב. להודיע שהצדדים הגיעו להסכם ולבקש מביהמ"ש לאשרו; ג להודיע שהצדדים לא הגיעו להסכם ולא מעוניינים להמשיך בתהליך ישוב הסכסוך.

חשוב לדעת ! העובדת הסוציאלית שנמצאת בתוך יחידת הסיוע איננה עובד סוציאלית של שירותי הרווחה. כמו כן, חל חיסיון על כל הנאמר בתוך הפגישה עם העובדת הסוציאלית.

גם המעמד הזה עבור רבים מכם הוא מרגש ומלחיץ ולעתים נעתקות המילים מפיכם. טרם הפגישה רצוי לקבל הכוונה נכונה וממוקדת מעורכת הדין שמלווה אתכם, כזו שתפחית את מידת הלחץ והמתח מהמעמד הלא מוכר.


עיכוב הליכים

ברגע שמגישים בקשה לישוב סכסוך, חל עיכוב הליכים של לכל הפחות 60 יום ממועד הגשת הבקשה ובמסגרת תקופת עיכוב ההליכים לא ניתן להגיש תביעות לערכאות השיפוטיות.

ניתן בהסכמה להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לטובת המשך ניהול מו"מ. כמו כן, ניתן להגיש במקרים מיוחדים הקבועים בחוק \ בתקנות, בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים בכדי להגיש תביעות, מדובר ב"רשימה סגורה" של מקרים אשר יביאו לקיצור תקופת עיכוב ההליכים.

מה כן ניתן להגיש בתוך הליך ישוב הסכסוך? החוק והתקנות מאפשרים להגיש בקשות ביניים דחופות בלבד כדוגמת: סעדים זמניים (עיקול, צו לשמירת המצב הקיים, עיכוב יציאה מן הארץ) או בקשות דחופות בעניין קטינים (הסדרת זמני שהות, מזונות).

עיכוב ההליכים ע"פ החוק הוא למשך תקופה ממושכת של לכל הפחות 60 יום, ולעיתים קרובות מדובר

בתקופה משמעותית, במסגרתה לקוחות רבים זקוקים לסעדים מידיים מבית המשפט.

יוני, נשוי ואב לתאומים בני 4. אשתו אורית הרחיקה אותו מהבית ע"י המשטרה וכעת היא מסרבת לאפשר לו לראות את הילדים או לשוחח איתם בטלפון.

הילה, אם לשלושה ילדים קטינים. בעלה מאיר, עזב את הבית ועבר להתגורר עם המאהבת. מאיר לא מעביר לטובת מזונות ילדיו אף לא שקל אחד וכל הנטל הכלכלי רובץ על כתפיה של הילה!

גם יוני וגם הילה זקוקים כאן ועכשיו למענה, לסעד שיפוטי מבית המשפט וההמתנה לסיום תקופת עיכוב ההליכים תגרום להם ולילדיהם נזק כבד.

במסגרת הליכים כאלו בהם מעורב משרדינו ומלווה את הלקוחות אנו מגישים את הבקשות הרלוונטיות כך שגם בעיתות משבר כאלו יוכלו לקבל את המענה הרלוונטי הדחוף במהלך תקופת עיכוב ההליכים התלויה ועומדת.

חשוב לדעת ! במידה ולא הגעתם להסכמות ביחידת הסיוע ומנגד טרם חלפו 60 יום, בית המשפט לא יקצר את תקופת עיכוב ההליכים באופן אוטומטי.


על מי חל החוק?

ע"פ סעיף 2 לחוק, החוק חל על "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעניינים האלה:

(1) ענייני נישואין וגירושין, למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים;

(2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה;

(3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד;

(4) כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, למעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 או בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ המוגשת בקשר לתובענה כאמור;

(5) אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד, למעט תובענה בעניין כאמור שהוגשה בהסכמת הצדדים;

(6) מזונות או מדור של צעיר או צעירה או סכסוך בין הורה או הורים לבתם או בנם הצעירים; לעניין זה, "צעיר" – בגיר שטרם מלאו לו 21 שנים.


החוק להסדר התדיינות חל על הליכים משפטיים בין בני זוג בין אם הם נשואים ובין אם הם ידועים בציבור.

כמו כן, החוק אינו חל בהליכים הקשורים בירושה, למשל הגשת התנגדות לצו קיום צוואה לא כרוכה בהליך של ישוב סכסוך מקדים.


שאלות נפוצות בנושא ישוב סכסוך

1) האם הליך ישוב סכסוך הוא חובה גם בטרם הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני? התשובה היא כן.


2) שירה ודני התגרשו וניהלו בעבר הליכים משפטיים עד לקבלת פסקי דין. כיום שירה מבקשת להגיש תביעה להגדלת מזונות עקב שינוי נסיבות. האם היא צריכה להגיש בקשה לישוב סכסוך? התשובה היא כן, אלא אם הוגשה בקשה לישוב סכסוך קודמת בתוך פחות משנה.


3) שושנה ודוד הם הוריו של אריאל. שושנה ודוד לוו לאריאל ואשתו כספים לרכישת דירה והם מעוניינים לתבוע את החזר ההלוואה מבנם ואשתו. האם אם צריכים להגיש בקשה לישוב סכסוך בטרם הגשת התביעה? התשובה היא לא, החוק אינו חל על תביעות של הורים כנגד ילדיהם אלא בנושאים שפורטו בפרק הקודם והמפורטים בסע' 2 לחוק.


4) חני ויוסי חיים יחד כידועים בציבור והביאו לעולם ילד. חני מעוניינת להגיש תביעת מזונות כנגד יוסי. האם היא צריכה לפתוח בהליך של ישוב סכסוך לפני הגשת התביעה? התשובה היא כן. החוק חל גם על בני זוג ידועים בציבור.


5) האם ניתן להגיש בקשה לישוב סכסוך גם בבית הדין הרבני? כן. ניתן להגיש בקשה לישוב סכסוך הן בביהמ"ש למשפחה והן בביה"ד הרבני.


6) מה קורה אם לא מגיעים למפגש ביחידת הסיוע? ההתייצבות במפגש ביחידת הסיוע היא חובה. אי הגעה למפגש כמוה כאי הגעה לדיון בבית המשפט ועלולה לגרום להטלת קנסות כנגד מי שלא התייצב.


7) בן הזוג שלי הגיש בקשה לישוב סכסוך בבית הדין הרבני ואני מעוניינת להגיש בקשות ביניים לבית משפט למשפחה. האם זה אפשרי? התשובה היא כן. בקשות ביניים בשלב הליך ישוב הסכסוך ניתן להגיש לכל ערכאה שיפוטית ללא תלות בערכאה אליה הוגשה הבקשה לישוב סכסוך.

לסיכום, כיום בטרם הגשת תביעות לבית המשפט למשפחה \ בית הדין הרבני, יש לפתוח בהליך ישוב סכסוך שהינו הליך "חובה". חשוב לקבל ייעוץ משפטי מעורכי דין המתמחים בתחום דיני המשפחה עוד בשלב הגשת הבקשה לישוב סכסוך, לתכנון אסטרטגיה הנכונה עבורכם ותפורה ע"פ מידותיכם וצרכיכם, ובמקרים מתאימים ניתן להגיש עוד בשלב הגשת הבקשה לישוב סכסוך בקשות ביניים, "להניע את הגלגלים" ולקדם את הנושאים הדחופים, כדוגמת זמני שהות ומזונות וכן להגן על נכסים באמצעות צווי עיקול \שמירת המצב הקיים עוד לפני הגשת תביעה.

לקראת הליך גירושין?

חשוב לברר את זכויותיכם ולקבל את מה שמגיע לכם

הכותבת היא עו"ד מומחית לענייני משפחה וירושה, אולם האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

  • Facebook
  • Twitter
  • LinkedIn
bottom of page